מירי לביא שייכת לאותן האמניות שמלאכת הציור בשבילן הינה עיסוק אישי מאד, מרכזי ומורכב המתבטא בחיפוש איזון בין החיים הפנימיים לבין המציאות החיצונית. היא מטעינה את יצירתה באנרגיה היוצרת דיאלוג בין הנאמנות לממשות לבין עירפול המצב הדינמי והמשתנה. אחת ההגדרות של הצבע אומרת כי הצבע הוא קרינה באורך גל מסוים ובתדירות מסוימת. מירי לביא באופן אינטואיטיבי יודעת למשוך לתוך יצירתה אותם הגלים האנרגטיים ולהפוך אותם לאמנות.
החושניות הצבעונית של האמנית אינה מעוגנת בדימוי עצמו – במקרה הנוכחי פרח – אלא יותר בקו המיתאר, בנגיעת המכחול, באינטנסיביות המרקם הצבעוני עצמו. הצבע עוסק בעיקר ביחס הגומלין שבין הצבעים לבין עצמם, מתקיים דיאלוג פורה בתוך הציור עצמו, נשמר האיזון בין האובייקטיבי לסובייקטיבי המאפשר לשמור על אחדותו של המשטח הצבעוני.
מירי לביא יוצרת בתוך אוירה תחושתית הקובעת את הצבעוניות המתאימה לה. פתאום האדום מהווה גירוי עמוק ומעורר בה רצון להשתמש בו, או הרבה צהוב ה"עובד" נכון עם הלך נפשה באותו זמן. התמודדותה עם הצבע בנויה על בסיס תחושה, כלומר, מה הצבע המסוים "עושה" לה באותו הרגע מבחינה אסטטית ונפשית כאחת.
למרות אופן היצירה האינטואיטיבי קיימת בכל יצירה חוקיות משל עצמה עם התרחשויות ספציפיות, בתוך מסלול זה קורים דברים. נוצר הכרח פנימי לא מבוקר באופן הכרתי ונוקשה, אלא יותר שילוב של אלמנטים שונים.
בעקבות קאנדינסקי קיימת מסורת בציור המשתמשת בצבע כשפה הנותנת ביטוי לרגשות בהנחה שיש דימיון בתגובותיהם של צופים שונים לצבע. הצופה מוזמן להזדהות עם יחסה של האמנית כלפי המציאות הציורית שהיא יצרה. הכוונה היא יצירת דיאלוג בסיסי כשהצופה אינו מוזמן להזדהות ישירות, אלא לקיים מעין משא ומתן בין האלמנטים המוכרים והזרים לו גם יחד. אולי ניסיון של למידת השפה היחודית – אישית – רגשית של מירי לביא.
דב אור – נר 2004
פרח של אור, שמן על קנבס, 70x70 ס"מ
אור חמניות ריח נרקיסים
התפרצות צבעונית של חמניות, כרכומים, כלניות ועוד מיני פרחים מצוירים, שוטפת את הפואייה של צוותא בעליזות, והופכת אותו כולו אביב.
והרי היא מבשרת: הביטו נא איזה יום יפה, שהוא כולו חיוכים.
כנאמר בשיר: "כדאי ללמוד מן הפרחים
ולא לקמץ בחיוכים" (אדית פיאף)
הציירת מירי לביא, במכחולה הזריז, יצאה לשדה ללקט את הפרחים בזר ענק המוגש כולו לציבור, ולרגעים משכיח את אשר רובץ על נפשו ביומיום הישראלי.
התרגשותו של המטייל בין ציוריה של מירי היא התרגשותו של המטייל בשדה זרוע שלל פרחים, אשר בהתעכבו ליד פרח זה או אחר מגלה שכל פרח טומן בחובו סוד משלו.
הציבור מוזמן להשתחרר ולשאוף לריאותיו ניחוח אביבי המוגש לו באדיבותה של מירי לביא.
.jpg){kind=logo}