הבחירה בציור גדול במיוחד לבית מושפעת לא רק מגודל החדר. הציור “גבר עם כובע” למשל, הוזמן על ידי משפחה מארה”ב – בגובה 2 מטר.
תארו לכם אם הגבר שבציור היה קם מהכסא… היה דרוש לפחות מטר נוסף כדי להכיל את גובהה של הדמות.
האם כל אחד יהנה מציור כל כך גדול בחדר?
וחשוב יותר – מה אומרת עליך בחירת גודלה של התמונה לבית?
הנה מספר עובדות שמשפיעות על ההרגשה שלנו מול הציור הגדול (או מול ציור קטן):
– יחסי הגודל בין הצופה לבין הציור –
כשהבחירה היא אישית, ואינה מוכתבת על ידי גורם חיצוני, זהו שיקול תת-הכרתי, שאינו קשור לאסתטיקה, אלא לתפיסת המרחב של הצופה.
♦♦♦♦ יש מי שמרגיש נינוח ושליו עם ציור גדול מאד על הקיר, מפני שהציור מעצים אותו בכך שהוא כולל אותו עצמו בתוך מרחב הציור, נוסך בו ביטחון וממלא אותו מבחינה רוחנית. הוא מעורר את הצופה למלא את הריאות באוויר, להתפרס על פני החלל, לצמוח ולגדול.
אני, למשל, מעדיפה לקירות מרכזיים ציורים גדולים מאד. אני אוהבת להרגיש שהציור עוטף אותי, וכך אני חלק ממנו, וזו הרגשה נפלאה של התרוממות רוח עבורי.
♦♦♦♦ לעומת זאת, יש מי שיש לו צורך פנימי להיות בעצמו גדול יותר פיזית מאשר התמונה שעל הקיר.
בתת ההכרה הוא עלול להרגיש שלא בנוח מול תמונה גדולה, ולכן יבחר בציור קטן.
אני אוהבת גם ציורים קטנים עם פרטים רבים, שיש צורך להתקרב כדי לחוות את האינטימיות שלהם.
תגובה כזאת לציור הקטן קשורה בתת המודע למופנמות – לעומת מוחצנות.
ציור קטן ילך לאיבוד בחלל פתוח, ולכן נכון למקם אותו בפינת החדר, או על עמוד, או אולי במסדרון.
עבור חללים מרכזיים בבית, ממולץ למי שבוחר בציור קטן, לבחור בציור או שניים בגודל בינוני, או במקבץ של ציורים קטנים.
ומה ההעדפה שלך?
אני ממליצה לך להיכנס לאתר שלי, שבו כל הציורים וההדפסים מוצגים בתוך חדרים שונים, ובגדלים שונים.
אולי ההתבוננות בהם תעזור לך להבין את ההעדפה שלך…
ציור גדול?
או ציור קטן?
ואולי בכלל לשלב בין ציורים גדולים וקטנים בחללי הבית השונים?
לחיצה כאן תעביר אותך לציורים באתר >> ציורים והדפסים מירי לביא