מירי לביא – תלמידי הסטודיו לציור מספרים

תודתי על ההזדמנות להתבוננות אחרת בעולם שסובב אותי…

“… תודתי מקרב לב על הצוהר שפתחת לי בשעורי הציור ועל ההזדמנות להתבוננות אחרת בעולם שסובב אותי – עולם שיש בו המון אורות וגם צללים, המון צבעים-חמים,קרים, משלימים ומנוגדים, עולם שבו הצל והעצמים מקבלים צבעוניות מגוונת והם נראים אחרת באור ראשון או אחרון…”

נ.

מרתק כל כך להבחין בדקויות

“… מרתק כל כך להבחין בדקויות של צבע המשתקף דרך עלה, פרח,שמים,חפץ…או מבעד למסך הערפל… תודה מירי על שלימדת אותי להבחין…ולבטא בציור…”

אורה

מירי היקרה, לימדת אותי לראות

“… לא תמיד אני יודעת לתרגם את המראות לציור ולא כל מה שרואה העין או הלב הופך לציור יפה (או נכון) אבל אני לימדת אותי לראות שזה שם וראוי לשים לב, להתבונן, להבחין- ואלו מעשירים את עולמי ואת מבטי ואת חוויותי. ”

ר.

פתאום מתבוננים אחרת בקרני האור, והציור משתנה

“… פתאום רואים אחרת שדה יבש בקיץ שלמרבית הפליאה מלא צבעים מלבן ועד חום וצהוב ועוד ועוד… וגם מתבוננים אחרת בקרני האור המאירים את העולם וחודרים דרך עלה,שדה פרחים, חלון פתוח… ובודאי מתבוננים בדרך שונה בציור או בתמונה…”

ד.

למדתי לראשונה כיצד לרשום נכון

לאחר שנה מהנה ביותר  בחוג ציור למתחילים, שנה בה למדתי לראשונה כיצד לרשום נכון, והתחלתי את הכרותי עם ציורים בצבע, כל שנותר הוא צורך בעוד…

האווירה, הרוגע והנועם בו נאמר כל דבר פשוט עשו את שלהם…

ס.

יותר מהכל עזרה לי האמונה שלך בכישרון שלי.

רציתי להגיד תודה על שנה מדהימה.

הגעתי אלייך משום מה, אחרי שכבר חשבתי שויתרתי על ציור, כי הרגשתי חסומה לגמרי ע”י חוסר הביטחון שלי.
כנראה שהרגשתי שאני חייבת לעצמי עוד הזדמנות.

למזלי הגעתי למורה, שמייד קלטה את הבעיות שלי, את הכיוון, את המטרות, ועזרה לי להגיע אליהן.
ידעת בדיוק איך לכוון אותי – אילו תרגילים לתת, מה להגיד, וההערות שלך תמיד האירו לי עוד משהו ועזרו לי להתמקד.

מאור הפנים שלך גרם לי להרגיש בנוח בסדנא ועזר לי להיפתח.

ויותר מהכל עזרה לי האמונה שלך בכישרון שלי.
ב”מוזיאון הגיבורים” של “דרך האמן” שמור לך מקום מרכזי.

אני מרגישה שבלי מימוש היכולות היצירתיות שלי אני לא נותנת ביטוי לחלק מהזהות שלי, ולכן מה שעשיתי השנה הוא כל כך חשוב.

 

מודה לך מקרב לב, בהמון הערכה

ע.

אנשים הגיעו למיצוי מקסים ויפה של עצמם

“… רק לפני שנה עמדתי מתפעלת ונפעמת מול יצירות התלמידים שלך בתערוכת סוף השנה – והנה היום אני חלק מזה.

כאשר הסתובבתי בגינה שבה הוצגה התערוכה וראיתי את העבודות, חלפה במוחי מחשבה, עד כמה נפלא שאנשים הגיעו למיצוי כל-כך מקסים ויפה של עצמם…”

ש.

מירי, את מנחילה לאחרים, ממקום גדול של נתינה, ונכונות לתת את הכי טוב.

“…  היכולת של הציירים מ”בית היוצר שלך”, להגיע להישגים אלו, היא משום שיש בך, מירי היקרה, את המקום, הנתינה והרגישות הגדולה לעמוד מהצד, להדריך, להנחות בענווה ובחוכמה כל-כך גדולה.

זה אינו מובן מאליו כי ציירת כמוך יכולה לאפשר לתלמידייך להגיע להישגיהם כפי שזה קורה, אלא רק בזכות יכולתך להניח במהלך השנה את רצונך הבסיסי, וכשרונך למען עצמך – ולהנחיל זאת לאחרים, ממקום גדול של נתינה, ונכונות לתת את הכי טוב.

ג.

למדתי כלים איך לחשוף את היכולת הטבעית הטבועה בכל אחד, ולאפשר את המיצוי העצמי.

במפגשנו הראשון בתחילת השנה, אנשים בוגרים כמונו, אשר ראו ויודעים כביכול כמעט הכל, וכמי שאוהבים לצייר, אחת השאלות הראשונות היתה: כיצד אפשר ללמד ציור?  הרי אלו בדיוק הדברים שנובעים באופן כל כך אישי ועצמאי.

ואז אמרת מירי שבאנו ללמוד דרך, טכניקות ואמצעים אשר יחשפו את היכולת  הטבעית הטבועה בכל אחד, ויאפשרו את המיצוי העצמי.

ואכן כך היה.
כי כשמונח לפנינו כד עם חמניות על השולחן, וממול חמישה אנשים – בסופו של שיעור, כל אחד יהיה עם הכד והחמניות המאד אישיים שלו. ואז אנו פוגשים חמישה ציורים שונים כל-כך ואחרים.

אני מודה שמצב זה תמיד מצליח להפתיע ולהפעים אותי מחדש!

תודה גדולה על השנה הנפלאה.

ש.

תודה לך על שהוצאת מתוכי את מה שכלל לא שיערתי שטמון בי.

כמי שלא ציירה מעולם, הגעתי אלייך כדי לממש חלום ישן – אבל בלי הרבה תקווה.
היום, אני מסתכלת על הציורים שלי וממש מתקשה להאמין שאני ציירתי אותם.

איזו הרגשה נפלאה!

תודה לך על אורך הרוח, על הנועם ועל האמונה שלך ביכולת שלי.
כפי שהבטחת, באמת למדתי לא רק לצייר, אלא גם לראות את היופי בעולם במבט אחר, רענן יותר.

ח.