אני מציירת אור בתנועה.
ציור שנולד מתוך רגש,
ממשיך לחיות ברגש
של מי שפוגש אותו.
הי, נעים להכיר, אני מירי לביא, ציירת.
“אני מאמינה שציור אינו מסתיים ברגע שהמכחול עוזב את הבד.
רק אז מתחיל המסע שלו.”
בכל פעם שאדם אחר פוגש אותו, הוא מקבל חיים חדשים דרך הזיכרונות, התחושות והעולם הפנימי של מי שמתבונן בו.
אולי משום כך כל אדם פוגש בציור משהו אחר — שהוא בעצם גם משהו מעצמו.
כבר יותר משלושים שנה אני מחפשת את אותו הדבר.
לא את הנוף היפה ביותר.
לא את הפרח המרשים ביותר.
ולא את הצבע הנכון ביותר.
אני מחפשת את הרגע שבו אור, תנועה ורגש נפגשים.
שם מתחיל כל ציור שלי.
האור שאני מחפשת
לאורך השנים הבנתי שהאור הוא הנושא המרכזי ביצירה שלי.
לא רק אור השמש.
אלא האור שמופיע אחרי סערה.
האור שחודר בין עלי הכותרת.
האור המרצד על פני הים.
האור שמתגלה בתוך התנועה.
אני אוהבת להתבונן בדרך שבה האור משנה צבעים, מרקמים ואווירה.
אבל יותר מכל, אני אוהבת לראות כיצד הוא משנה את התחושה.
אני מאמינה שגם לאור יש כוח להשפיע על הדרך שבה אנחנו מרגישים בבית.
אולי לכן אני מחפשת אותו שוב ושוב.
בכל ציור אני שואלת את עצמי שאלה אחת:
איזה אור ייכנס אל הבית דרך הציור הזה?
התנועה
אני מוקסמת מתנועה.
מהגלים שחוזרים אל החוף שוב ושוב.
מהרוח שמניעה את הפרחים.
מהריקוד.
מהעננים.
מהדרך שבה הטבע אף פעם אינו עומד במקום.
ככל שאני מציירת יותר, כך אני מגלה שהתנועה והנשימה הן כמעט אותו הדבר.
פנימה.
והחוצה.
גם כשהציור תלוי בשקט על הקיר, אני רוצה שהוא ימשיך לנוע בלב.
הציור הוא חלק מהבית
אני מאמינה שגם לבית יש חיים משלו.
יש שנים שבהן הוא מלא בקולות של ילדים, חברים וצחוק.
ויש תקופות שקטות יותר, כשהילדים יוצאים אל חייהם, והבית לובש צורה חדשה.
הבית מתרחב.
הוא גם מתכווץ.
הוא משתנה יחד עם האנשים שחיים בו.
אבל יש דברים שנשארים.
ציור שחי איתך לאורך השנים כבר אינו רק קישוט.
הוא עד לזיכרונות.
לשמחות.
לרגעים קטנים.
ולשינויים הגדולים של החיים.
יש ציורים שאנחנו רואים בכל יום.
ובכל זאת, בכל תקופה אנחנו מגלים בהם משהו חדש.
אולי משום שאנחנו משתנים.
ואולי משום שציור שנולד מתוך רגש ממשיך לחיות יחד איתנו.
אני אוהבת לחשוב שהציורים האורגינלים שלי מלווים אנשים במסע הזה, וממשיכים להכניס אור, תנועה וחיים בכל שלב.
ההשראה שלי
ההשראה שלי נמצאת בכל מה שחי ונמצא בתנועה.
בים.
בפרחים.
בשדות החיטה.
באנשים.
בריקוד.
ובאור המשתנה במשך היום.
אני כמעט אף פעם לא מנסה להעתיק את המציאות.
אני מנסה לצייר את התחושה שהיא משאירה בי.
לכן גם אותו נוף יכול להפוך לציור אחר לגמרי ביום אחר.
הציור מתחיל במה שאני רואה.
אבל הוא מסתיים במה שאני מרגישה.
הדרך שלי
אני מציירת כבר יותר משלושים שנה.
במהלך השנים הצגתי בתערוכות בארץ ובעולם, וציוריי נמצאים כיום בבתים, במשרדים ובאוספים פרטיים במדינות רבות.
אבל כשאני מסתכלת לאחור, אני מבינה שהדרך שלי לא הייתה מורכבת מתקופות נפרדות.
היא הייתה מסע אחד.
בתחילת דרכי עסקתי במשך שנים ארוכות בציורי שואה.
לאחר מכן הגיעו הפרחים.
אחריהם הים.
ובהמשך גם הדמויות, הריקוד והציורים המופשטים.
רק בדיעבד הבנתי שכל הסדרות האלה לא היו נושאים שונים.
כולן היו אותו חיפוש.
חיפוש אחר האור.
במשך שנים רבות לימדתי ציור ורישום למבוגרים.
ללמד ציור פירושו ללמד התבוננות.
וגם היום אני ממשיכה ללמוד:
להסתכל.
לגלות.
ולחפש עוד אור ועוד אמת בתוך הציור.
איך בוחרים ציור?
יש ציורים שאנחנו מעריכים.
ויש ציורים שאנחנו פשוט לא מצליחים להפסיק להסתכל עליהם.
מניסיוני, אלה הציורים שנשארים איתנו לאורך שנים.
לפעמים זו הצבעוניות.
לפעמים התנועה.
לפעמים האור.
ולפעמים זו תחושה שאי אפשר להסביר במילים.
אם ציור גורם לך לעצור לרגע, לנשום עמוק, או לרצות לחזור ולהביט בו שוב, כדאי להקשיב לתחושה הזאת.
לעיתים קרובות היא יודעת לבחור טוב יותר מההיגיון.
ואם יש התלבטות, אשמח לחשוב יחד איתך, לייעץ לגבי גודל, צבע או מיקום, ולהכין הדמיה של הציור על קיר הבית או המשרד.
לא כדי לשכנע.
אלא כדי לעזור למצוא ציור שירגיש בבית שלך כאילו תמיד היה שם.
אולי הציור הבא כבר מחכה לך
אם במהלך הקריאה מצאת את עצמך מחייך,
נזכר,
או פשוט עוצר לרגע,
אולי כבר התחיל ביניכם דיאלוג.
אני מזמינה אותך להמשיך לשוטט בין ציורי הפרחים, הים, הנופים, הדמויות והציורים המופשטים.
בין ציורים מקוריים והדפסים על קנבס,
ואולי אחד מהם יבחר בך, עוד לפני שתבחר בו.
כדי שתבחר בלב שקט
בחירת ציור היא החלטה אישית.
לפעמים יודעים מיד שזה “זה”, ולפעמים צריך עוד רגע של התבוננות.
חשוב לי שתרגיש שלם עם הבחירה שלך.
לכן, אם רכשת ציור מקורי והתברר שהוא אינו מתאים לביתך כפי שדמיינת, ניתן להחזיר אותו בתוך 30 יום, כשהוא במצב שבו התקבל, ולקבל את כספך בחזרה.
עלות המשלוח בלבד היא על חשבון הרוכש.
בלי אותיות קטנות.
אני מאמינה שכאשר הציור הנכון מגיע לבית הנכון – פשוט מרגישים את זה.
למה אני אוהבת את הקשר הישיר עם מי שבוחר בציורים שלי
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעבודה שלי הוא הרגע שבו ציור פוגש את הבית החדש שלו.
כשאנחנו מדברים ישירות, אני יכולה להבין את החלל, את האור, את האנשים שחיים בו ואת התחושה שאתם מבקשים ליצור.
לפעמים זו רק שיחה קצרה.
לפעמים זו הדמיה על צילום של הקיר.
ולפעמים זו התאמה של גודל או אפילו יצירה מחדש של ציור קיים, במיוחד עבורכם.
בעיניי, זו לא רק מכירה.
זו תחילתה של מערכת יחסים עם יצירה שתלווה אתכם שנים.
המסע שמאחורי הציורים – צבע ואור בציוריי:
איך הגעתי מציורי השואה אל הפרחים, הים והריקוד?
זהו סיפור של שנים רבות, שרק לאחרונה התחלתי להבין אותו בעצמי.
הצבע, התנועה והאור שזורים זה בזה, והם תופסים אצלי מקום חשוב בציורים ובלב: כשאני מציירת נשים חזקות, או ציורים של פרח בודד – הם תמיד חלק מתוך המסע שלי, שמחבר אותם למטפורה להתחדשות לאור ולתקווה.
בחיפוש אינסופי אחר הביטוי המושלם לרגש אני מגיעה לסדרות יוצאות דופן.
ציורים בהירים מאד, כמעט לבנים – כמו בסדרת הציורים “נערה עם כובע“, או לחילופין ציורים אפלים מאד – כמעט שחורים, כמו בסדרה “צבעי מקסיקו” או בסדרת ציורי הרימונים צופני הסוד.
מהשבר אל האור – ציורי שואה – ירושה:
במשך שנים רבות ציירתי את סדרת ציורי השואה.
רק בדיעבד הבנתי שהיא הייתה גם מסע אישי של התמודדות עם פחד, כאב וחיפוש אחר אור.
הסטודיו שלי:
כל ציור מתחיל כאן – בין צבעים, אור, שקט והמון ניסיונות קטנים לפני שהמכחול פוגש את הבד.
הסטודיו שלי נמצא באיזור נפלא, בין שדות חיטה, כרמי יין, מטעי זתים, שדות חמניות ומטעי שזיפים ותפוחים.
לעיתים קרובות אני מתמלאת בהשראה מעצם הטיול בטבע, אם כי את הציורים עצמם אני יוצרת בסטודיו שלי לאחר תהליך ממושך שתחילתו עם גרעין של רעיון. אני מטפחת אותו וחושבת עליו במשך שבועות ולעתים אפילו חודשים חולפים עד שהרעיון מצטלל ואני יודעת בדיוק מה לעשות כדי להפוך אותו מרעיון לציור.
מאותו רגע אני מתחילה לצייר, ציור אחר ציור ברצף, עם האור והתנועה אני מפתחת את הרעיון, עד שאני ממצה אותו.
המקום שבו לומדים לראות – ביה”ס סטודיו לציור:
שנים רבות לימדתי ציור ורישום למבוגרים. עם הזמן גיליתי שאני לא מלמדת רק טכניקה, אלא בעיקר התבוננות – להתבונן בדרך שבה אנחנו רואים את העולם ואת עצמנו.
ללמוד לצייר ולראות – לעיון נוסף על דרך ההוראה שלי – לימודי הציור והרישום נא ללחוץ כאן
כשהציור מוצא את הבית שלו
אני מאמינה שציור אינו שלם ברגע שהוא מסתיים,
אלא רק כשהוא מוצא את המקום שבו יחיו איתו.
אז הוא מתחיל את המסע האמיתי שלו.
לכן אני רואה במכירת ציור הרבה יותר מעסקה.
זה הרגע שבו יצירה שנולדה מתוך הרגש שלי הופכת לחלק מהחיים של אדם אחר.
ואולי זו הדרך שבה ציור ממשיך לחיות – כשהוא מוסיף אור קטן לחיים של מי שפוגש אותו.
בכל תערוכה אני מנסה לספר פרק אחר במסע שלי – מהחושך אל האור, מהזיכרון אל החיים, ומההתבוננות אל הרגש.