מהי פרספקטיבה אווירית?
כולם מכירים את המושג “פרספקטיבה”, אבל
המושג “פרספקטיבה אווירית” פחות מוכר
וגם כשמכירים, לא תמיד יודעים איך להשתמש בו.
פרספקטיבה אווירית (או פרספקטיבה אטמוספרית)
מתייחסת לאופן שבו האטמוספירה משפיעה
על האופן שבו אנחנו רואים אובייקטים כשהם נסוגים למרחק.
המחשה לפרספקטיבה אווירית John Singer Sargent, In the Simplon
קל להבין את הפרספקטיבה האווירית
כשמבינים שככל שהאובייקטים רחוקים יותר
יש יותר אוויר
בין האובייקטים לבין המתבונן.
האוויר אינו לגמרי שקוף,
לכן, ככל שיש יותר אוויר, הוא יוצר מעין מסך
שמטשטש את האובייקטים.
אנחנו רואים את האובייקטים המרוחקים פחות ברורים,
הצבעים הבהירים פחות בהירים, והכהים – פחות כהים
וגם רווית הצבע שלהם מופחתת.
בנוסף, גם הטמפרטורה של הצבעים המרוחקים קרירה יותר.
למה להשתמש בפרספקטיבה אווירית?
כשמשתמשים בה בצורה נכונה,
היא עוזרת ליצור אשליית עומק בציורים שלך.
פרספקטיבה אווירית
J.M.W. Turner, The Fighting Temeraire Tugged To Her Last Berth To Be Broken Up, 1839
פרספקטיבה אווירית (אטמוספרית)
ופרספקטיבה קווית (ליניארית)
ישנם שני סוגים של פרספקטיבה –
אווירית (אטמוספרית) וקווית (ליניארית).
כפי שציינתי, פרספקטיבה אווירית מתייחסת להשפעה
של האוויר על האופן שבו אנו רואים דברים.
פרספקטיבה קווית לעומת זאת, מתייחסת לגודל היחסי
של אובייקטים וכיצד אובייקט נראה קטן יותר
כשהוא נסוג למרחק.
כדי שהציור שלך יהיה נכון, חשוב להכיר
את שני סוגי הפרספקטיבה, אבל בפועל,
כשאנחנו חושבים על פרספקטיבה,
אנחנו בדרך כלל מתכוונים רק לפרספקטיבה הקווית.
לאונרדו דה וינצ’י, שהיה לא רק אמן,
אלא גם מדען, הבין את חשיבותה
של הפרספקטיבה האטמוספרית,
ובהתבסס על כתיבתו הנרחבת בנושא,
ראה בה חשיבות שווה לפרספקטיבה קווית בציור.
לרבים מציוריו של דה וינצ’י יש תחושה מרחב ואוויר,
והסיבה לכך היא השימוש החכם שלו
בפרספקטיבה אווירית
כדי ליצור אשליה של עומק,
וזאת בתקופה שבה המושג “פרספקטיבה אווירית”
כלל לא היה מוכר.
Leonardo da Vinci, Mona Lisa, 1504
פרספקטיבה אווירית לתיאור המציאות
פרספקטיבה אווירית ופרספקטיבה קווית שתיהן חיוניות ביצירת ציורים מציאותיים.
הן משקפות את האופן שבו אנחנו באמת רואים את המציאות.
הפרספקטיבה הקווית קלה יותר להדגימה ולהבינה מאשר הפרספקטיבה האווירית.
הציורים האורבניים של ג’ון סינגר סרג’נט ממחישים אותה
עם האלמנטים האדריכליים שלהם, כמו בציור שלמטה.
כמובן שבציורי נוף ונוף ים, בדרך כלל אין אלמנטים אדריכליים שמובילים את העין,
ולכן אין לנו ברירה אלא להסתמך יותר
על פרספקטיבה אווירית, כדי ליצור אשליה של עומק.
(בהמשך אראה לך איך, בכל זאת, אפשר ליצור גם בנוף פרספטיבה קווית).
John Singer Sargent, Venetian canal palazzo corner, 1903
ארבעת המרכיבים ליצירת אשליה של פרספקטיבה אווירית
1. טקסטורה (מרקם)
כשמדברים על טקסטורה מתכוונים לשני דברים,
אבל לפעמים מיישמים רק אחד מהם, ולפעמים – את שניהם :
א. המרקם הפיזי של הצבע שלך
ב. אשליית המרקם בציור שלך
(לדוגמה, ציור בשכבות כדי ליצור אשליה של העומק
בעלווה של עץ)
כדי ליצור אשליה של עומק בציורים שלך,
אפשר ליצור מרקם גס יותר בחלק הקרוב של הציור,
שיעמוד בניגוד לרקע אחורי הרבה יותר מתון.
זה בעצם משקף את האופן שבו אנו רואים פרטים.
כשמסתכלים על סצנת נוף, אנחנו מבחינים בכל הפרטים הקטנים והמרקמים בחזית –
כל אותם אבנים, גבעולי דשא, ענפים, חרקים, צמחים וכו ‘.
אפשר למשוך את העין אל כל הפרטים האלה בעזרת מרקם מודגש במישור הקידמי של הציור,
שנוצר משימוש בצבע רב, וגם כתוצאה ממשיכות מכחול מודגשות.
אבל כשמסתכלים למרחק, הפרטים הקטנים והמרקמים האלה נעלמים
והופכים למאסה של צבעים וצורות.
פרספקטיבה אווירית John Singer Sargent, The Simplon, 1919
2. ערך
ערך, או טון, מציין את דרגת הכהות או הבהירות, בסקאלה של לבן עד שחור
(כשהשחור הוא הערך הנמוך ביותר ולבן – הערך הגבוה ביותר).
כאשר אובייקט נסוג למרחק, נדמה שיש לו ערך נמוך יותר מכפי שהוא באמת,
כלומר, הוא נראה כהה יותר מכפי שהוא במציאות.
שמת לב בציור למטה על ידי קלוד מונה, להבדל שבין הצוקים הקרובים לאלה הרחוקים?
לצוקים הרחוקים משמאלנו יש ערך גבוה יותר (בהיר יותר) מהצוקים הקרובים אלינו.
כמו כן, כדאי לשים לב ולזכור שהשמיים שמעל האופק בהירים יותר מהשמים בחלק העליון.
הבהירות הזאת יוצרת את אשליית העומק בציור.
פרספקטיבה אווירית בשמים Claude Monet, Beach And Cliffs At Pourville, Morning Effect, 1882
3. ברור – איך והיכן להיות ברורים
“ברור” הוא מושג פשוט, אבל ציירים מתחילים מתקשים בו.
למשל, שמת לב שכשהסתכלת על אובייקט מרוחק, ראית אותו פחות ברור
והבחנת בפחות פרטים לעומת הצגת אותו אובייקט מקרוב?
ובכל זאת, כשמציירים למשל הרים מרחוק, ציירים מתחילים נוטים לפרט
את כל האבנים וענפי העצים על אותם הרים רחוקים.
למעשה, לא צריך לצייר את כל הפרטים האלה – את הסלעים, הצללים, העצים ועוד פרטים ספציפיים כאלה.
כשמפשטים את הפרטים הרחוקים – האשליה של הפרספקטיבה האווירית נוצרת מעצמה.
ראית אולי שבמקרים מסוימים, ייתכן שהאמן בחר אפילו לפשט בהגזמה את הרקע
כדי להדגיש את תחושת העומק בציור שלו.
כדאי להשוות בציור של טרנר את רמת הפירוט בין החזית לרקע.
החלק המפורט ביותר של הציור הוא החלק הקרוב ביותר בצד ימין,
בעוד שלרקע אין כמעט פרטים והוא צייר אותו רק כדי ליצור אפקט של האוויר.
פרספקטיבה אווירית J.M.W. Turner, Rain Steam And Speed, The Great Western Railway
4. טמפרטורת צבע ורוויה
אני ממליצה לך לתכנן את טמפרטורת הצבע ואת רווית הצבעים
בתנועה מהחם והרווי בחלקים הקרובים של הציור, לכיוון הקריר והפחות רווי .
אפשר לראות בגלגל הצבעים את התנועה מצד ימין החם לצד שמאל הקר.
גלגל הצבעים על פי איטן
חשוב לזכור שכל המונחים שהזכרתי הם מונחים יחסיים, כך שעדיין יכולים להיות צבעים חמים במרחק,
אבל הם תמיד יהיו קרירים יותר מאלה שאנחנו רואים מקרוב.
לדוגמה, אני מציעה לך לחשוב על מבנה עם קיר אדום,
מקרוב, הקיר ייראה אדום כמובן. אבל ככל שהמבנה נראה ממרחק רב יותר,
הוא ייראה קצת קריר יותר ופחות רווי
(כאילו ערבבת מעט כחול או סגול לתוך האדום).
הציורים הבאים ממחישים את ההבדל בטמפרטורת הצבע
בין הרקע הרחוק לבין המישור הקידמי.
כדאי להתבונן בתשומת לב כדי להבחין
בהבדלי הטמפרטורה והטון בכל אחד מהציורים.
The church at- Arengeville and the gorge of Les Moutiers, 1882
Claude Monet view taken from Greinval 1881
John Singer Sargent, Simplon Pass Chalets, 1911
סיכום
אני מקווה שהפוסט הזה עזר לך להבין טוב יותר מהי פרספקטיבה אווירית
וכיצד להשתמש בה כדי לשפר את אשליית העומק בציורים שלך,
במיוחד בנופים ובנופים הימיים שלך,
שבהם בדרך כלל קשה יותר ליצור פרספקטיבה קווית,
מפני שלא תמיד יש בנוף צירים קוויים שמסמנים את הכניסה לעומק.
אני שמחה שהגעת עד כאן בקריאה 🙂
אם עדיין לא נרשמת לקבלת טיפים והדרכות חינם למייל שלך – עכשיו זה הזמן !
לחץ כאן ומלא את הפרטים שלך.
המסר הראשון יגיע מיד לתיבת המייל שלך.
*** חשוב!!!! עם ההרשמה הטיפים יישלחו אליך מההתחלה, לכן ללחוץ רק אם עדיין לא קבלת ממני את סדרת הטיפים לציור ***